חוק הנגישות

על חוק הנגישות כבר שמעתם ?

 

רקע לתקן הישראלי
מסמך הקווים המנחים של תאגיד הרשת הכלל עולמית W3C בנוגע לנגישות תכנים באינטרנט הידוע בתקן WCAG כולל קשת רחבה של קווים מנחים ליצירת תכנים נגישים יותר באתרי אינטרנט הקפדה על קווים מנחים אלה תאפשר נגישות לתכני האינטרנט לקהל רחב יותר של אנשים עם מוגבלויות כגון :עוורים ולקויי ראיה חירשים וכבדי שמיעה לקויי למידה ומוגבלויות שונות נוספות למשל תנועה דיבור הפרעות קשב וריכוז ושילובם של מוגבלויות אלה ישום הקווים המנחים יגרום לכך שתוכן האתר יהיה נגיש יותר גם לכלל המשתמשים
יתירה מזו תוכני אתרי אינטרנט נגישים כגון תיאורי טקסט של רכיבים גראפיים מקדמים את האתר במנועי החיפוש SEO
מסמך הקווים המנחים WCAG 2.0 המבוסס על WCAG 1.0 מתוכנן כך שיתאים למגוון רחב של טכנולוגיות אינטרנט בהווה וגם בעתיד כפי שנאמר לעיל הוא פותח על ידי התאגיד הרשת הכלל עולמית W3C בשיתוף עם אנשים וארגונים מכל העולם במטרה לספק תוכן משותף לנגישות לתכנים באינטרנט העונה לצרכיהם של אנשים של ארגונים ושל ממשלות בכל העולם

כיום לא ניתן כמעט למצוא משרה שאינה ניתנת לביצוע או אינה מאפשרת את ביצועה בעזרת מחשב והחדירה של האינטרנט בדגש על מדינת ישראל הוא מהגבוהות בעולם ואנשים עם מוגבלות גם להם ישנה הזכות להשתמש בשירות זה
קווים מנחים אלה מיועדים לשמש ארגונים וגופים פרטיים וציבוריים לרבות מנהלי אתרים מפתחי אתרים מעצבי אתרים עורכי תוכן בעלי עסקים מנהלי טכנולוגיות מידע וקובעי המדיניות / ישום של תכנים באינטרנט בכל ארגון וכן כל מי שמבקש לספק למשתמשים יכולת גלישה נגישה שמישה ונוחה
רק לסבר את האוזן – מאחר ואתרי אינטרנט הם דינאמיים מטבעם ניתן להניח שבזמן אמת תיתכן סטיה מעמידה מלאה בקווים המנחים עקב מורכבות הישום ותחזוקה שוטפת של עריכת תכני האינטרנט
מבוא לחוק
לאנשים עם מוגבלויות זכות להשתתפות מלאה בכל תחומי החיים חוק שיויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ותקנות הנגישות באו להבטיח שיוכלו לממש זכות זו ולהסיר חסמים שונים כדי שאנשים עם מוגבלויות שונות יוכלו לקבל שירות תוכן כלשהו מידע ואינפורמציה באותה רמת נוחות ואיכות כפי שמקבל כלל הציבור ויוכלו להשתמש בלי תלות בזולת
מטרת החוק השיוויון כפי שנקבעה בסעיף 2 לחוק הינה " להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות ולעגן את זכותו להשתתפות שיוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים " מתן התאמות הנגישות יעשה תוך שמירה על כבודו ועל פרטיותו של האדם עם המוגבלויות ומכח לשון החוק שמירה על כבוד האדם פירושה גם שמירה על עצמאותו של האדם עם המוגבלויות ומתן השרות כך שככל האפשר יוכל האדם לקבל את השירות ללא הזדקקות לעזרה מאדם אחר
מה היא למעשה נגישות באינטרנט ?
כאמור תקנות הנגישות המותקנות מכח חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות עוסקות בהסרת המכשולים העומדים בפני אנשים אלו בבואם לממש את זכותם להשתתפות מלאה ושיויונית בכל תחומי החיים לא רק במבני ציבור אלא גם ברשת האינטרנט היות וגופים ארגונים ומוסדות ממשלה ונותני שירות רבים מציעים את שירותם דרך רשת האינטרנט ולכן רשת האינטרנט חייבת להיות נגישה על ידי אספקת אמצעי עזר שונים כפי שיפורט להלן ובכללם ביצוע התאמות נגישת המידע לרבות מידע הנמסר באמצעות אתרי האינטרנט
כפי שנאמר לעיל אתר מונגש הוא אתר שבו בוצעו התאמות לפי תקן ישראלי 5568 והינו אימוץ של הנחיות בינלאומיות – הנחיות נגישות לאתרי אינטרנט של ארגון W3C הבינלאומי
כאמור התאמות הנגישות מאפשרות לאנשים עם מוגבלויות ככל שיהיו כאלה ואחרות כולל אלו המתקשים להפעיל את ידיהם אנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות לעשות שימוש אפקטיבי בשירותים ובמידע המוצג באתר
.1 הנחיות
⦁ חלופה טקסטואלית – יש לספק חלופות טקסטואליות עבור תכנים שאינם טקסטואלים כך שניתן יהיה להמירן לצורות אחרות להן זקוקים אנשים כמו אותיות גדולות כתב ברייל ועוד לדו' משתמשים עיוורים יעשו שימוש בתוכנה שיש ביכולתה להקריא מידע מהמחשב כאשר הם גולשים באתר הם יוכלו לקרוא בכתב ברייל או לשמוע את כל הטקסטים לקבל תיאור של המידע המצוי בתמונות לזהות כותרות קישורים או כפתורים כלשהם ולהיות מסוגלים להפעיל אותם התאמות אלו דורשות ברובן כתיבת קוד תקני לאתר ומתן מידע חלופי לתמונות ולמולטימדיה
⦁ הנחיה נוספת היא בדבר הטקסט באתר שיהיה בצבע בולט יחסית לרקע על מנת שיתאפשר לאנשים עם ליקוי ראיה לקרוא את הכתוב
⦁ מדיה מבוססת זמן – מדיה המבוססת על קבצי אודיו ווידיאו יש להמציא חלופות עבור מדיה זו בדמות כתוביות לכל התכנים ואשר נשמעים בקול אשר הינם מדיה התחומה בזמן ולכן יש לספק כתוביות בעברית אשר מאפשרות לחירשים להבין מה מדובר
⦁ גולשים שעקב מוגבלותם אינם יכולים להפעיל עכבר או משהו דומה יוכלו לנווט באתר ולבצע פעולות באמצעות פקודות הניתנות דרך המקלדת
אלה הם הנחיות כלליות פירוט מדויק יבוא בהמשך
מי חייב להנגיש את האתר ?
מי שחייב בהנגשה של השירות המסופק באמצעות האינטרנט או כל מידע אינפורמציה ושירות המסופקים באמצעות הרשת הינם בעלי השירות המחזיק או המפעיל במילים אחרות : בעלי האתר ! כלומר על הבעלים חלה החובה לדאוג שהוא עצמו או מי שמספק לו את שירותי בניית האתרים או האפליקציה יעשה זאת על פי דרישות הנגישות
יש להדגיש כי בוני האתרים אינם חייבים כשלעצמם לבצע התאמות נגישות לאתרי האינטרנט שבנו, אלא לפי הוראות שהם מקבלים ממי שהם בונים עבורו את האתר. הדבר דומה לקבלן בניין הוא עצמו אינו חייב בהתאמות נגישות כלשהם לבניין שהוא בונה, אלא מי שמשלם לו עבור שירותיו.
עם זאת במקרים שבהם בונה האתר הוא גם נותן השירות הוא יהיה חייב בהנגשה לדו' אתרים שהתכנים מוכנסים על ידי הציבור עצמו כגון אתרי פורומים אתרים לאחסנת תמונות ועוד
הגורמים החייבים בנגישות הם :
1 – גוף פרטי הפועל למטרות רווח כגון חברות או עצמאיים
2 – רשויות ציבוריות כגון רשות מקומית או משרדי ממשלה
3 – גוף הפועל שלא למטרות רווח כגון עמותות ומלכ"רים המספקים שירות לציבור
איזה מוצרים חייבים בנגישות ? לפי תקנה 35 חובה להנגיש כל מה שנקרא "ישומים "
לא רק אתרי אינטרנט חייבים בנגישות אלא גם מסמכים דפים אפליקציות וכל שירות או מידע הניתניםבאמצעות האינטרנט גם מסמכים המופקים ונשלחים באופן אוטומטי כחלק משירות צריכים להיות נגישים
אפליקציה חייבת בהנגשה לפי תקנה 35 ובהתאם לתקן הישראלי בשינויים המחייבים בין אם מדובר באפליקציה המוטמעת באתרי אינטרנט או אפליקציה עצמאית במכשיר טלפון נייד שהופק עבור השירות
לוחות זמנים להנגשה:
אתר קיים או תוספות ושינויים יש להנגיש עד יום כניסת התקנות לתוקף דהיינו 25 / 10 / 2016
אתר חדש שהועלה לאויר מיום 25 /10 2015 יהיה חייב בהנגשה במיידית
כל שירות אינטרנט חדש כגון קובץ pdf או מסמכי וורד אפליקציות או כל מוצר חדש העולה לרשת האינטרנט חייב להיות מונגש לפי התקנות החדשות
ככלל על כל האתרים האפליקציות או השירותים השונים חייבים להיות נגישים עד לתאריך 25 לאוקטובר שנת 2016
מידע כללי
אתר נגיש נראה כמו אתר רגיל וההתאמות בדרך כלל כמעט ואינן משנות את מראהו או את יכולתם של אנשים רגילים לנווט בו לקרוא או להשתמש בו
העלות של הנגשת אתר קיים עלולה להיות יקרה יותר מהנגשת אתר חדש ותלויה בגודל האתר במורכבותו ובמידת היותו בנוי בצורה תקנית מלכתחילה אבל העלות הכרוכה בבניית אתר נגיש חדש הוא ברוב המקרים לא גדולה בהרבה מבניית אתר רגיל אם עקרונות הנגישות ילקחו בחשבון מראש
לכן בעלי האתרים צריכים לדרוש מראש מבוני האתרים ( הכוונה כמובן מהמרכז הישראלי לבניית אתרים ) לבנות אתר העומד בדרישות הנגישות
התקנות מחייבות להצהיר דרך האתר כי הוא נגיש והצהרה זו תינתן על ידי בעלי האתר ו/ או מפעיליו
אתרים או אפליקציות או כל שירות אינטרנטי אחר יונגשו ע"פ התקנות גם אם הם מאוחסנים על גבי שרתים היושבים בחו"ל כפועל יוצא מכך גם אם האתר בחו"ל ומיועד לציבור בישראל התקנה חלה על כל הבעלים / המפעילים של אתרי אינטרנט וגם אם הוא נותן שירות לחברות בע"מ ולא לאנשים פרטיים וגם אם האתר נותן שירות ציבורי כהגדרתו בחוק בין בתמורה או שללא תמורה הוא חייב להיות נגיש
כיצד מתבצעת ההנגשה ?
ההנגשה מתבצעת על פי Web Content Accessibility Guidelines ההנחיות כוללות קישורים להסברים ולדוגמאות כיצד לבצע את ההנגשה. ההסברים מותאמים לטכנולוגיות שונות בהם עושים שימוש בשירותי אינטרנט וביניהם HTML, FLASH, PDF, CSS ועוד. הסברים ודוגמאות אלו מעודכנים באופן שוטף בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות. כמו כן, ניתן להיעזר במדריכים הקיימים באינטרנט:
א' – http://www.nagish.org.il/
ב' – http://webaim.org/articles/
ג' – http://oregonstate.edu/accessibility/web
אכיפה וענישה
המסלול הפלילי: המפר את התקנות עלול להיות חשוף להרשעה פלילית וכפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין (כלומר, 150,600 ש"ח). כמו כן, ביהמ"ש רשאי, נוסף על כל עונש אחר, לצוות על הפסקת העיסוק בעסק לתקופה שיקבע.
מסלול מינהלי – הפרת צו נגישות: נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות רשאית להוציא צו נגישות לבעל אתר שהפר את התקנות. המפר את הצו לאחר שניתן, עשוי להקנס בשיעור של 5% לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו הנגישות. אם נעברה העבירה בידי תאגיד, עשוי להקנס התאגיד בכפל קנס הקבוע לאותה עבירה.
המסלול האזרחי – הכולל שני תתי מסלולים:
תביעה פרטנית: כל אדם או ארגון יכול לתבוע את החייב בדרישה לבצע התאמות נגישות או לתבוע ל פיצוי כספי ללא הוכחת נזק עד 50 אלף ₪. אם הוכיח התובע כי נגרם לו נזק כספי בסכום גבוהה יותר – הוא יוכל לתבוע גם אותו.
תביעה ייצוגית: כל אדם עם מוגבלות או ארגון שמייצג אנשים עם מוגבלות ו/או העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות אלה יכולים לתבוע תביעה ייצוגית בשמם של אנשים עם מוגבלות. כיוון שמדובר בתביעה ייצוגית, על ביהמ"ש לאשר את הגשת התביעה הייצוגית לאחר שהשתכנע שהתקיימו התנאים המוקדמים לכך בחוק. בתביעות ייצוגיות הנוגעות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ניתן לתובע פיצויים גם ללא הוכחת נזק וכאמור לאחר אישור בית המשפט
למה מוטלת עלינו החובה להנגיש אתרי אינטרנט ?
1. הגדלת כמות הגולשים באתר – קהל האנשים עם המוגבלויות מהווה מעל כ 20% מהאוכלוסיה
2. חלק מאחריות חברתית.
3. עמידה בדרישות חקיקה ותקנות הנגישות. (חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תקנות נגישות לשירות – סעיף 35 להנגשת אתרי אינטרנט כפי שנא' לעיל)
4. שיפור חשיפת אתר האינטרנט במנועי החיפוש.
פטורים מביצוע הנגשה לשירות ומידע באינטרנט
פטור א' -המחוקק לא מתכוון להטיל נטל שקשה לעמוד בו מחמת נטל כלכלי או שאי אפשר לעמוד בו מסיבות כלכליות ולכן אם ביצוע ההנגשה מהווה מטלה כלכלית כבדה מדי ניתן יהיה לקבל פטור מהתאמת הנגישות עד לרמה מסוימת וזאת רק אם ניתן הפטור בכתב מאת הנציב לשיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פטור זה אינו קיים עבור רשויות מקומיות או ציבוריות
פטור ב' – פטור בשל אי היתכנות טכנולוגית : אם לא ניתן לבצע התאמה מסוימת או חלק ממנה מכיוון שאין אפשרות טכנולוגית לבצעה ניתן לקבל פטור מביצוע אותה התאמה וזאת על ידי פניה לנציב שיוויון זכויות בצירוף חוות דעת של איש מקצוע ( במקרה זה המרכז הישראלי לבניית אתרים…..) המכיר את תחום הנגשת אתרי האינטרנט
איש מקצוע אליו מכוונת התקנה הוא בונה האתרים היודע להתבסס על התקנים הבינלאומיים לבניית אתר נגיש ואמור גם להכיר את דרישות הנגישות לפי התקנים אלו
בכל מקרה ניתן לפנות למרכז הישראלי לבניית אתרים בטלפונים הבאים : 035073526 או 0544304613 ולקבל מענה לכל שאלה בחינם

1 תגובה

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *